דגנים ללא גלוטן הם תחליף חיוני לאנשים עם צליאק או רגישות לגלוטן.
מעבר לחשיבותם התזונתית, הגידול של דגנים אלו הוא גם הזדמנות לחזק את המגוון הביולוגי בחקלאות ולפתח מערכות מזון בנות קיימא יותר. באמצעות חקלאות רגנרטיבית (כזו העוזרת ליצור מזון בריא יותר בסביבה בריאה יותר), ושיטות ידידותיות לסביבה, המסע מהשדה ועד לקמח תורם לבריאות הסביבה ולגידולים עמידים יותר.
גידול דגנים ללא גלוטן עובר תהליך מוקפד מהשלב החקלאי ועד לעיבוד.
החקלאים בוחרים בקפידה זנים כמו סורגום, דוחן, כוסמת וקינואה – ומגדלים אותם בשיטות ידידותיות לסביבה, שמקדמות את בריאות הקרקע ושומרות על הגיוון הגנטי של הצמחים.
המגוון הביולוגי בחקלאות הוא מרכיב חיוני לפיתוח מערכות מזון בנות-קיימא שיכולות לעמוד בלחצים סביבתיים כמו שינויי אקלים ומחלות.
על ידי שילוב עקרונות של חקלאות רגנרטיבית – חקלאות שמתמקדת בהתחדשות הקרקע, שימור מערכות אקולוגיות והפחתת השפעות שליליות על הסביבה – החקלאים תורמים לעמידות הגידולים ולמערכת אקולוגית מאוזנת ובריאה יותר.
הגישה הזו לגידול מגוון לא רק מיטיבה עם החקלאים והצרכנים – אלא גם תורמת לעתיד סביבתי יציב ובני קיימא לאורך זמן.
החשיבות המגוון הביולוגי בחקלאות ללא גלוטן
גיוון גנטי בגידולים מחזק את עמידותם, מאפשר להם להסתגל לשינויים באקלים ולהתמודד עם מחלות.
שימוש במגוון רחב של דגנים ללא גלוטן גם מפחית תלות הקיים בגידול של זן אחד בלבד. שמגדלים רק סוג אחד של גידול שוב ושוב, זה פוגע באדמה ומזמין מזיקים. לעומת זאת, גיוון בגידולים, שומר על הקרקע ומפחית בעיות טבעיות. המגוון הביולוגי תומך גם במנגנוני הדברה טבעיים ומפחית צורך בהתערבות כימית.
בנוסף, החקלאות הרגנרטיבית תורמת לאוכלוסיית המאביקים – כמו דבורים – שהכרחיים להאבקה, לייצור מזון ולשמירה על מערכות אקולוגיות.
שלב הגידול: תחילתו של מסע
הצעד הראשון הוא בחירה של דגנים איכותיים שמתאימים לגידול עמיד ובריא. דגנים קדומים כמו אמרנט, טף ופוניו צוברים פופולריות בזכות ההתאמה האקלימית והערכים התזונתיים הגבוהים שלהם. הם מגודלים כבר מאות שנים ומתאימים במיוחד לאקלים משתנה ולמערכת מזון מגוונת יותר.
ישנן חברות, כמו Schär, המשתמשות בביוסטימולנטים – חומרים טבעיים, שמעודדים צמיחה, משפרים את הסבילות של הצמח ומסייעים לו לספוג בצורה יעילה יותר את חומרי הזמנה מהקרקע (כמו ויטמינים, מינרלים וחנקן) – תוך הפחתת שימוש בדשנים סינתטיים.
כמו כן, סבב גידולים ושילוב בין גידולים בשטח אחד (intercropping) הם כלים חשובים בחקלאות הרגנרטיבית. שיטות אלו תורמות לבריאות הקרקע, מפחיתות מזיקים ומשפרות את התפוקה – והכל בצורה בת-קיימא.
שלב העיבוד: מהגרעין לקמח
אחרי הקציר, הדגנים עוברים ניקוי ועדינות בתהליך עיבוד ששומר על איכותם. הטחינה נעשית בשיטות שמפחיתות חשיפה לחום – כדי לשמור על הערכים התזונתיים כמו ויטמינים, מינרלים וסיבים. כך אפשר לייצר קמחים ללא גלוטן שהם גם איכותיים, גם תזונתיים, וגם עונים על דרישות הצרכנים.
אריזה והפצה: השלבים האחרונים
בייצור מזון ללא גלוטן, מניעת זיהום משני היא קריטית. שימוש בקווי ייצור נפרדים ובידוד חומרי הגלם מונע מגע עם גלוטן ושומר על בטיחות המזון עבור חולי צליאק ורגישים לגלוטן.
המגוון הביולוגי והשפעתו הרחבה
שילוב של מגוון ביולוגי במערכות חקלאיות מביא יתרונות רבים לטווח הארוך.
שיטות כמו גידולי כיסוי ושימוש בקומפוסט תורמות לפוריות הקרקע, מונעות סחף, משפרות את מבנה הקרקע ומסייעות בשימור מים – וכל זה תוך שמירה על פריון החקלאות. המגוון גם תומך בהאבקה והדברה טבעית. שדות מגוונים הם בית לחרקים מועילים – כמו דבורים ומושיות – שמסייעים לייצור מזון ולשמירה על איזון אקולוגי.
Schär משתתפת בפרויקט טכנולוגי עם XNatura בפולין, בו עוקבים בזמן אמת אחר זמזום דבורים בשדות כוסמת. בעזרת חיישנים ודימוי לווייני, החברה יכולה לנתח את תרומת המאביקים ולשפר את שיטות החקלאות.
כאשר אנו בוחרים לחבק את המגוון הביולוגי ולשלב עקרונות של חקלאות בת-קיימא, ייצור דגנים ללא גלוטן הופך להרבה יותר מאשר מענה תזונתי – הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהחזון למערכת מזון עמידה, אחראית ובריאה יותר לסביבה. באמצעות חקלאות רגנרטיבית, אריזות ידידותיות לסביבה, ושיטות הפצה שמתחשבות באדם ובכדור הארץ – המסע מהשדה ועד לקמח הופך לסיפור של תקווה.
דוגמה מוחשית לכך שחקלאות יכולה – וצריכה – לשרת גם את הבריאות שלנו, וגם את בריאות העולם שאנחנו חיים בו.
