תרופות ללא גלוטן וכיצד ניתן לזהות אותן

מוצרים על פי קטגוריה לחיות ללא גלוטן

עבור אנשים הסובלים ממחלת הצליאק או מרגישות לגלוטן שאינה צליאק (NCGS), ווידוא כי כל מוצר מזון שנכנס לגופם נקי לחלוטין מגלוטן יכול להיות אתגר תובעני. למרבה הצער, החשש לצריכה של גלוטן אינו נגמר בתזונה שכן גלוטן יכול להימצא גם בתרופות ובמוצרי בריאות ללא מרשם

ישנן מספר תרופות המצריכות מרשם המכילות גלוטן, ולכן יש לוודא כי בכל תרופה הנלקחת דרך הפה אין חשש לקיום גלוטן, שכן התקנות הנוכחיות לא תמיד כוללות דרישה קפדנית על התרעת נוכחות אפשרית של גלוטן. גלו כיצד ניתן לזהות נוכחות אפשרית של גלוטן בתרופות מרשם ובמוצרים ללא מרשם, ועיינו ברשימה של תרופות מוכרות המוכתרות ללא גלוטן.

כיצד ניתן לזהות גלוטן בתרופות

למרות שגלוטן אינו משמש כטיפול רפואי כשלעצמו, הוא נוכח בתרופות מסוימות כחומר עזר. חומרי עזר הם חומרים המשמשים לקשירת מספר מרכיבים יחד ומוסיפים בין היתר ליציבות המוצר לטובת הארכת חיי המדף שלו.

אם הנכם סובלים ממחלת הצליאק או מתצורה אחרת של אי-סבילות לגלוטן, ישנם כמה צעדים שעליכם לנקוט כדי להבטיח שהתרופה אכן בטוחה עבורכם

ראשית, אם מדובר בתרופה המצריכה מרשם, ניתן לבדוק זאת עם הרופא שנתן לכם את המרשם. כדאי גם לבדוק את מרכיבי התרופה, שנכתבו על ידי חברת התרופות, בעלון התרופה או באתר היצרן. כדאי גם להיוועץ באתרים מקוונים המתעדכנים באופן שוטף במידע על נוכחות גלוטן בתרופות, כגון: Gluten Free Drugs (לינק לאתר מטה).

כאשר בוחנים מידע תרופתי, המרכיבים הלא-פעילים והמונחים הבאים יכולים להיחשב כ״דגלים אדומים״ ולהתריע על פוטנציאל קיום של גלוטן:
חיטה [wheat], עמילן שעבר שינוי או שנוסף לו ג׳לטין [modified or pregelatinized starch] (אלא אם צוין שזהו עמילן תפוחי אדמה או ממקור אחר ללא גלוטן), דקסטרטים [dextrates] (אם לא צוין מקור), דקסטרין [dextrin] (אם לא צוין מקור), דקסטרי-מלטוז [dextri-maltose] (מכיל לתת שעורה) וצבע קרמל [caramel colouring] (עלול להכיל לתת).

למדינות שונות כללים וגישות שונות בנוגע לסימון גלוטן בתרופות. בארה״ב, מינהל המזון והתרופות (FDA) פרסם הנחיה ליצרני התרופות לכלול סימון הצהרה ״ללא גלוטן״ בתרופות מתאימות, ולספק מידע מדויק לגבי נוכחות של גלוטן במוצריהם. אך למרות זאת, תרופות מרשם ומוצרים ללא-מרשם עדיין אינם מחויבים על פי חוק להזהיר על נוכחות של גלוטן, בעוד שמוצרי בריאות, כגון תוספי ויטמינים ומינרלים, חייבים להכיל פחות מ-20 חלקיקים למילון (ppm) של גלוטן על מנת להיות מסומנים כ״ללא גלוטן״. ישנן יוזמות נתמכות להפיכת הסימון ״ללא גלוטן״ או ״מכיל גלוטן״ לדרישת סף עבור כל התרופות בשוק

בבריטניה, עמותת הצליאק הבריטית ממליצה לבדוק בעלון המידע של כל תרופה עבור נוכחות של עמילן חיטה. לרוב תצורף לכך הצהרה כי למרות הנוכחות של עמילן חיטה, התרופה יכולה להתאים לאנשים הסובלים ממחלת הצליאק בשל תכולת הגלוטן הנמוכה בסוג עמילן זה, ואזהרה כי אין ליטול את התרופה במידה והנכם סובלים מאלרגיה לחיטה.

רשימת תרופות מוכרות ללא גלוטן

לעיתים המידע שניתן ללקט מהרופא שנותן את המרשם או מעלון המידע של התרופה אינו מספק לחלוטין. יתכן כי רשומים רכיבים בעלי פוטנציאל להכיל גלוטן, אך ללא פסק דין ספציפי לגבי הנוכחות של גלוטן ובאיזה כמות.

אתר האינטרנט Gluten Free Drugs מציע שפע של מידע על תרופות ספציפיות והתאמתן לאנשים הסובלים ממחלת הצליאק או מאי-סבילות אחרת. באתר, רשימת התרופות מופיעה בסדר אלפביתי ומשתמשת במערכת מספרית שבה 1 פירושו ללא גלוטן, 2 מצביע על מוצרים שכמעט בוודאות בטוחים אך כי יצרן התרופות אינו מתחייב כי הם ללא גלוטן, ו-3, 4, ו-5 מספקים קטגוריות אחרות של הערכה עבור כל מוצר. רשימה זו לוקחת בחשבון גם את נוכחותם של עמילנים שונים, לקטוז וסויה

מה עלי לעשות במידה ואני לא בטוח אם יש גלוטן בתרופות שאני לוקח?

אם אינכם בטוחים אם יש גלוטן בתרופות שלכם, עליכם להמשיך ליטול אותם תוך התייעצות עם המקורות הטובים ביותר בכדי לברר אם קיים בהם גלוטן. כדאי לברר זאת עם הרופא או הרוקח הקרוב לביתכם, אך ייתכן שתצטרכו להתקשר ישירות ליצרן כדי לשאול על מקורות החומרים הלא-פעילים של התרופה, כמו גם על תהליכי הייצור שלהם ומה הם עושים כדי למנוע זיהום משני.

גם אם אתם חווים תסמינים כתופעת לוואי של התרופה אותה אתם נוטלים, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי לפני הגעה למסקנה כי מדובר בתגובה לגלוטן. לדוגמה- אלכוהולי סוכר בתרופות עלולים לגרום לקלקולי קיבה. לכן, רק לאחר שמיציתם את כל אפיקי המידע, תדעו כי התרופה אותה אתם נוטלים היא ללא גלוטן או שעליכם לחפש תרופה חלופית