כותרת ראשית: מחלת הצליאק, אי סבילות לגלוטן וללקטוז

מוצרים על פי קטגוריה רגישויות אחרות הקשורות לגלוטן

מחלת הצליאק ואי סבילות ללקטוז 

מחלת הצליאק ואי סבילות לגלוטן וללקטוז הם מצבים רפואיים שונים לחלוטין ובכל זאת רבים סובלים משניהם. כפי שניווכח בהמשך יכול להיות קשר של סיבה ותוצאה בין צליאק לאי סבילות ללקטוז. 

מחלת הצליאק היא הפרעה אוטואימונית שמתרחשת כאשר מערכת החיסון מזהה בשוגג את הגלוטן, חלבון בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון, כפולש. הנוגדנים שהיא מייצרת לתקיפתו פוגעים ברירית המעי הדק ופוגעים ביכולתו של האדם לעכל חומרי הזנה שהוא מקבל מהמזון שהוא אוכל.  

כאשר גופו של אדם אינו מייצר מספיק לקטאז, אנזים שבאמצעותו הגוף מעכל לקטוז, הסוכר בחלב, מתרחשת אי סבילות ללקטוז, ואותו אדם חווה אי נוחות לאחר שתיית חלב או צריכת מוצרי חלב. 

אז מה הקשר בין השתיים? כאשר חולה צליאק אינו מטפל במצבו באמצעות תזונה נטולת גלוטן עולה הסבירות שיפתח חוסר בלקטאז ואי סבילות ללקטוז. מכיוון שלקטאז מיוצר ברירית המעי הדק, החלק במעי שסופג את הפגיעה כאשר מחלת הצליאק אינה מטופלת. שני המצבים עשויים ליצור תסמינים חיצוניים דומים כמו שלשול, נפיחות והתכווצויות בטניות. 

תסמיני אי סבילות מופיעים בדרך כלל תוך כמה שעות מצריכת מזון או משקה שמכילים לקטוז. התסמינים כוללים: 

  • גזים 
  • שלשול 
  • עצירות 
  • נפיחות בבטן 
  • התכווצויות וכאבים בבטן 
  • קרקורי בטן 
  • בחילה 

תסמיני מחלת הצליאק מתעוררים מאכילת גלוטן ועשויים לכלול: 

  • שלשול 
  • עצירות 
  • נפיחות בבטן 
  • התכווצויות וכאבים בבטן 
  • בחילה 
  • שינויים במשקל 
  • עייפות כרונית 
  • כאבי פרקים 
  • אנמיה 
  • דכאון וחרדה 
  • פריחה בעור שנקראת דרמטיטיס הרפטיפורמיס 

הבדלים בין אי סבילות ללקטוז ומחלת הצליאק 

מחלת הצליאק היא הפרעה אוטואימונית, שאם אינה מאובחנת ומטופלת בתזונה נטולת גלוטן, עלולה להוביל לבעיות בריאותיות רציניות ביותר מכיוון שהמעי הדק ניזוק בהדרגה ויכולתו לספוג חומרי הזנה ניזוקה. מחלת הצליאק היא מחלה שאין לה מרפא. היא עוברת במשפחה. 

אי סבילות ללקטוז היא תוצאה של חוסר ראשוני בלקטאז, וגם היא תוצאה של וריאציות גנטיות. אך רבים מפתחים אי סבילות ללקטוז באופן זמני בגלל חוסר משני בלקטאז כתוצאה ממצב אחר המשפיע על המעיים כמו דלקת קיבה ומעיים או מחלת הצליאק. במקרים כאלה, אי הסבילות ללקטוז תיעלם בדרך כלל. 

הקשר בין אי סבילות ללקטוז למחלת הצליאק 

כשמחלת הצליאק מאובחנת לראשונה, רירית המעי עדיין מושפע מהנזק שגרמה אכילת הגלוטן. נזק זה למעי עלול לגרום לכך שהגוף לא ייצר מספיק לקטאז, או שהאנזים המיוצר לא יפעל כראוי. 

כשהתזונה של חולה צליאק נטולת גלוטן, המעי יכול להירפא והיכולת לייצר לקטאז והיכולת לעכל לקטוז אמורה להתחדש. רוב חולי הצליאק שיקפידו על תזונה נטולת גלוטן לא יפתחו אי סבילות ללקטוז. 

מה אנחנו יודעים על אי סבילות לגלוטן או רגישות לגלוטן שאינן צליאק? 

אי סבילות לגלוטן או רגישות לגלוטן שאינה קשורה לצליאק (NCGS) הם מושגים המשמשים לתיאור מצבם של אנשים שאינם יכולים לסבול גלוטן וחווים תסמינים הדומים לתסמיניה של מחלת הצליאק, אך ללא נזק למעי. יש חפיפה משמעותית בין התסמינים ברגישות לגלוטן שאינה קשרוה לצליאק ואי סבלות ללקטוז, ומתנהלים מחקרים לזיהוי יחסי הגומלין בין שני המצבים. 

איך מטפלים במחלת הצליאק ובאי סבילות ללקטוז? 

אי אפשר לרפא אותם, הטיפול הוא הימנעות מהמזונות שגורמים לתסמינים. הטיפול המקובל היחיד בצליאק הוא הקפדה על תזונה נטולת גלוטן. הטיפול באי סבילות ללקטוז הוא הימנעות מהמזונות המכילים לקטוז, בתקווה שבמקרים רבים יכולתו של הגוף לייצר לקטאז תחזור והגוף יחזור לעכל לקטוז. 

חשיבותו של האבחון הנכון 

בהתחשב בדמיון בתסמיני מחלת הצליאק, רגישות לגלוטן שאינה צליאק ואי סבילות ללקטוז, חשוב שתאובחנו בצורה מדויקת ע"י רופא. אפשר לבצע בדיקת דם למחלת הצליאק, אך חשוב לא להפסיק לצרוך גלוטן לפני הבדיקה, מכיוון שבבדיקה מזוהים הנוגדנים בגוף החולה שיוצרים תגובה לגלוטן. 

אנשים שיש להם רגישות לגלוטן שאינה צליאק עלולים לחשוב שיש להם צליאק אך בבדיקה יימצאו שליליים למחלה. במקרה כזה, רצוי להפסיק לצרוך גלוטן ולשים לב אם התסמינים פוחתים או לא. אי סבילות ללקטוז מאובחנת גם היא מבדיקת התוצאות של הפסקה בצריכת לקטוז. 

חשוב להתייעץ עם רופא ועזרה של תזונאי/ת. גם תזונה נטולת גלוטן וגם תזונה נטולת לקטוז מאתגרות ועלולות ליצור חוסר איזון בתזונה ללא תשומת הלב הנדרשת.